מִצְטַעֶרֶת, לֹא הֵכַנְתִּי אֶתְכֶם לַחַיִּים
הֵם הִתְרַחֲשׁוּ מִסְּבִיבֵנוּ
עַזִּים וְאוֹחֲזִים
בְּהַפְסָקוֹת וּבְחַדְרֵי שֵׁרוּתִים עִם חֲצִי דֶּלֶת
אֵיךְ מִתְכּוֹנְנִים לְמָה שֶׁקּוֹרֶה מַמָּשׁ כָּעֵת.
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת פְּנֵיכֶם בְּחַיָּלִים בַּתַּחֲנָה
פְּנֵיהֶם מוּאָרוֹת בְּאוֹר סֵלוֹלָרִי כְּמוֹ
מֵעוֹלָם אַחֵר
רָצִיתִי לִשְׁאֹל אֶתְכֶם אִם הִגַּעְתֶּם מוּכָנִים
אִם זְכַרְתֶּם
שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד
בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁאוֹהֲבִים
אִם אַתֶּם זוֹכְרִים שֶׁלֹּא הֵעַרְתִּי אֶתְכֶם
כְּשֶׁנִּרְדַּמְתֶּם.
(סמדר פייל)
שמחנו לארח אצלנו ב’פוזן בסלון’ את סמדר פייל, משוררת, מרצה ב’מכון כרם’ ומורה בתיכון ‘יחד מודיעין, לשיחה מלב אל לב על הוראה, יצירה והחיבור בניהן.