" מבין כל חגי ישראל זכה חג השבועות לעיצוב המלא והיציב ביותר בהתיישבות העובדת בשנות העשרים " , כותב מוטי זעירא בספרו קרועים אנו . "היה זה החג היחיד בלוח השנה שהתגבש בו , כבר בראשית העשור , טקס בעל יסודות קבועים פחות או יותר : מספר החוגגים אותו במתכונתו 'ההתיישבותית' עלה משנה לשנה ; הוא חרג מחצר היישוב המקומי והגיע אל מעגלים רחבים יותר ; ואף עמד במרכזו של פולמוס ציבורי – דבר שהעיד , יותר מכול , על השפעתו ההולכת וגדלה של החג בגרסתו זו בקרב היישוב היהודי בארץ כולה . " ואכן , בתקופה ההיא כבר נתעצב חג השבועות כ"חג הביכורים" לא רק בהתיישבות העובדת כי אם ברובו של היישוב...