ברוך (בנדיקט דה) שפינוזה נולד בשנת 1632 להורים יהודיים שהיו לפני כן נוצרים חדשים (המכונים גם קונברסוס, או מראנים) באיבריה, כפי שהיו בזמנם רוב חברי קהילת אמסטרדם.
היהודים האלה באו להולנד מספרד ופורטוגל לאחר דורות אחדים שבהם חיו באיבריה כאנוסים שהומרו לנצרות, ונתערבבו בהם מושגים ודפוסים מנטליים משל היהדות והנצרות גם יחד.

למרות רדיפות ואינקוויזיציה היו קבוצות של אנוסים שחזרו והמירו את דתם בסתר ליהדות, או נשארו נאמנים ל"חוקת משה", שעליה ידעו רק מעט מאוד, בעיקר מפי השמועה ומתוך מקורות נוצריים.

אלפים אחדים היגרו או נמלטו מאיבריה, ויצרו תפוצה מראנית (אנוסית) ברחבי העולם, שאמסטרדם נעשתה לה עיר ראשית ומרכז משגשג .
שפינוזה נולד יהודי, אך רוב בני קהילתו היו אנוסים לשעבר.
הצטיינותו המבריקה בישיבת "כתר תורה" – ששם רכש, בין היתר, מומחיות יוצאת דופן בתנ"ך, והיא שירתה אותו לאחרמכן כאחד האבות המייסדים של ביקורת המקרא המודרנית – הייתה מייעדת את ברוך הצעיר בדרך הטבע לרבנות , כפי שקיווה בוודאי מורו העיקרי , הרב שאול לוי מורטיירה ; אך בסופו של דבר ראה מורטיירה לנכון לנדות את תלמידו המועדף ולקלל אותו במילים קשות ונוראות. שכן , רוחו הלא–אורתודוקסית, החוקרת ומחפשת של שפינוזה הגיעה לידי חוסר סיפוק עמוק מן היהדות ומן הנצרות כאחת.
שפינוזה נקט צעד רדיקלי הרבה יותר מאנוסים אחרים: הם עברו מדת פרטית אחת לאחרת, או ערבבו בין השתיים , ואילו שפינוזה יצא לגמרי מעולמן של כל הדתות המיוחדות, המבוססות על התגלות היסטורית.
במקומן הוא פנה אל הפילוסופיה, וציפה ממנה שתעניק לו מערכת חלופית של אמיתות שאי אפשר להפריך, ושל הדרכה מוסרית מוצקה, הכול בהסתמך על כוחו הטבעי של השכל, ולא על שהפילוסופיה תספק לא רק ידיעה ותורה אתית אלא גם דת של תבונה, שבאמצעותה ניתן להגיע לגאולת הנפש , או למשהו בדומה לה ("ברכת האושר") לא בעולם הבא , אלא בעולם הזה .
ואולם, בתחילה, כל הפילוסופיה ששפינוזה היה יכול לקרוא בה הייתה כלולה בספרים עבריים ישנים מאת פילוסופים יהודיים כמשה בן–מיימון (רמב"ם) וחסדאי קרשקש. היצירות האלה לא נכללו בתוכנית הלימודים הרשמית של הישיבה.
הרב מורטיירה נהג לומר : "מי שעוסק בפילוסופיה הוא רשע", מימרה שהייתה מקובלת בחוגים יהודיים מסוימים זה דורות רבים כולל בימינו. לכן היה על שפינוזה הצעיר לחפש כתבים כאלה בכוחות עצמו . בקריאת הטקסטים הללו – הנשמעים לעתים קרובות נועזים לאוזניים מסורתיות – נראה ששפינוזה הדגיש רעיונות , שבתוך הקשרם עדיין יכלו להיחשב לגיטימיים, אך כשהם עומדים לעצמם הם עשויים לחתור תחת עולם הדת והמוסכמות שלה .