אחד במאי, שזכה לכמה כינויים (חג הפועלים הבינלאומי; חג העבודה הבינלאומי; יום הסולידריות הפרולטרית הבינלאומית), שימש במשך עשרות שנים, בעיקר במחצית הראשונה של המאה ה– 20 וקצת מעבר לה, יום רב משמעות בלוח השנה של

חג העצמאות הוא החג החדש הראשון שנוצר כולו בישראל אחרי תקופה ארוכה שלא נוצרו בה חגים חדשים ורק נוצקו תכנים חדשים לתוך חגים ישנים. יחד עם המועדים הסובבים אותו — יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום ירושלים, ולמן שנות ה– 90 גם יום הניצחון על גרמניה הנאצית — הוא יוצר תקופת אביב עתירת טקסים של חגים ומועדים ממלכתיים, חילוניים במהותם, במקביל לתקופה הסתווית של "הימים הנוראים", סוכות ושמחת תורה. ייחוד נוסף למועדים האלה שסביב יום העצמאות הוא היותם כולם נובעים מאירועי המאה ה– 20 , שהביאו לידי מימוש מטרתה העיקרית של התנועה הלאומית של העם היהודי: השגת עצמאות במדינתם, מדינת ישראל.

חג הפסח, אחד העוגנים החשובים של המסורת היהודית, הוא מועד עשיר משמעויות. יש בו זכר לחג חקלאי עתיק, המבשר את ראשיתו של קציר התבואה שנזרעה בראשית החורף ואת בוא האביב. יש בו מסרים חברתיים של שוויון ועזרה הדדית, של הזמנת הרעבים לסעודת החג. חג הפסח בארץ היה גם, בימינו, לחג עממי שבו עורכים "סדר" משפחתי וגם סדרים ציבוריים ומקיימים חגיגות עממיות במתכונת ה"מימונה" הצפון–אפריקנית (שכבר מתקיימת זה כמאתיים שנה), ורבים מנצלים את חופשת הלימודים הארוכה לטיולים, לסיורים בארץ, לביקורים אצל קרובים ומודעים וליציאה לחיק הטבע.

חג העצמאות הוא החג החדש הראשון שנוצר כולו בישראל אחרי תקופה ארוכה שלא נוצרו בה חגים חדשים ורק נוצקו תכנים חדשים לתוך חגים ישנים . יחד עם המועדים הסובבים אותו – יום הזיכרון לשואה ולגבורה , יום הזיכרון לחללי צה"ל , יום ירושלים , ולמן שנות ה90– גם יום הניצחון על גרמניה הנאצית – הוא יוצר תקופת אביב עתירת טקסים של חגים ומועדים ממלכתיים , חילוניים במהותם , במקביל לתקופה הסתווית של "הימים הנוראים , " סוכות ושמחת תורה.