מאמרים

מדוע החולין שאליו נקלענו דורש מאתנו דווקא ריכוז ודיוק, טרדה וטרחה? והאם ייתכן כי לא נמצאו בנו עד לכתיבת שורות אלה הסבלנות ובעיקר האומץ להתמסר לו? החילוניות שאני הכרתי נותרה במידה רבה שבויה בכעס המוכר לנו כלפי "האחר" החרדי, ולהבדיל, באשמה כלפי "האחר" המזרחי או הערבי (שלא לומר, בפיקציה עליו, שבה מחזיקים חלקים מסוימים בחברה החרדית מטעמים אידיאולוגיים). אז מהי חילוניות אמיצה? את התשובה (כמו את השאלה) מצאתי רק לאחרונה בספרות העברית שבעז ערפלי מציג בספרו "שורת המורדים".

הדמוקרטיה והסובלנות כרוכות בהומניזם, וההומניזם כרוך בפלורליזם – לאמור, בהכרה בזכותם השווה של בני אדם להיות שונים זה מזה. השוני שבין בני אדם אינו רעה חולפת, אלא מקור ברכה: אנחנו שונים זה מזה לא מפני שאחדים מאתנו עדיין אינם רואים את האור, אלא מפני שיש בעולם אורות ולא אור; אמונות ודעות ולא אמונה ודעה.
ישראל מתווכחים עם אלוהים
ליהודים אין אפיפיור, אילו קם אפיפיור יהודי, כל אחד היה בה וטופח לו על השכם ואומר: בוא הנה, תשמע, אתה לא מכיר אותי ואני לא מכיר אותך, אבל סבא שלך ודוד שלי עשו פעם עסקים ביחד, בז'יטומיר, או במאראקש, ולכן תן לי שתי דקות להסביר לך פעם אחת ולתמיד מה אלוהים באמת רוצה מאתנו.

אם יהודי אמריקאי מהמעמד הבינוני מהמאה הקודמת, בעל השכלה בסיסית ביהדות ובדת, כפי שהיו סבינו והורי סבינו, היה מוצנח לכדור הארץ של ימינו והיה צופה בפני הדברים של יהודי אמריקה בארה"ב, הוא היה נדהם מהשינויים הבאים בארה"ב:

1. קיומם של בתי מדרש בקרב שתי התנועות הדתיות העיקריות באמריקה, כלומר, הרפורמית והקונסרביטיבית, להסמכת נשים כרבות (ההסמכה הראשונה נערכה בשנות השלושים של המאה הקודמת בברלין על ידי לאו בק).
2. קיום טקס בת המצווה לבנות (החל על ידי הרב מרדכי קפלן עבור בתו בשנות העשרים המוקדמות של המאה הקודמת).
3. מיעוט מסעדות כשרות.

לחילוניות היהודית –בכל מובן שניתן לתת למונח זה- היסטוריה ייחודית ובעקבות הייחוד ההיסטורי הזה יש לה קווי היכר ייחודיים משלה גם במצבה העכשווי. אפשר להבחין בין שלוש דרגות -או שלוש רמות- של תהליכי חילון בעולם היהודי שאירעו בתקופות-זמן שונות. הרמה הראשונה היא שחרורו של המחקר המדעי וההיסטורי מן הכפיפות לדת היהודית, ציוויה ומוסדותיה. חילון המדע והמחקר שהוא הצורה הרכה ביותר של חילון אירע כבר בשליש השני של המאה הי"ט עם ראשיתה של חוכמת ישראל או ראשיתם של מדעי היהדות בהשכלת ברלין.

באמצע 1772 נבחנו לראשונה ערכי הנאורוּת בזירה הפנים-יהודית, כאשר נקלע מנדלסון לעימות עם נציג בולט של האליטה הרבנית בסוגיית ההיתר להלנת המתים. לפחדים הקיימים של תושבי אירופה במאה ה-18 מפני המוות נוספו במחצית השנייה של המאה פחדים שקיבלו אישור מאנשי המדע. רופאים וחוקרים חיוו את דעתם המלומדת כי היפסקות הנשימה והיעצרות הדופק אינן יכולות להתקבל עוד כסימן מוחלט למוות. הם הציגו כמה מקרים מחרידים של אנשים שהתעלפו אך נחשבו למתים ונקברו בעודם בחיים, מכיוון שלא נשמעו זעקותיהם ונקישותיהם על המכסה האטום של ארון המתים.